עדכון לגבי שב”א (שירותי בנק אוטומטיים)

By | ינואר 10, 2021

בשבוע האחרון עשינו עם השותפים שלי בקפלר קפיטל שיחה עם הנהלת שב”א גם בשביל להבין את כל האלמנטים של עזיבות הבכירים וגם בשביל לעשות סדר בבלגן הרגולטורי. בנוסף, במהלך העבודה הבנתי שלא חישבתי נכון את כוח הרווח של החברה וכוח הרווח האמיתי כבר החל מהשנה גבוה בהרבה מההערכות המקדמיות שלי.

הצד הרגולטורי

כפי שכתבתי בפוסט סיכום שנה, אני לא חושב שיש פה סיכון אמיתי. אנליסטים של שוק ההון קראו בביאורי הדוחות הכספיים, שבמקרה של הפרדה ממס”ב העלויות תפעול הנוספות של החברה יהיו 15 מיליון שקל. אז עשו חשבון פשוט שהחברה מרוויחה לפני מס סביב 40 מיליון שקל כרגע, ואז מורידים 15 מיליון עלויות נוספות ומקבלים 25 מיליון לפני מס או 19 מיליון רווח נקי. החישוב הזה פשוט שגוי בכמה היבטים !!!

  1. במקרה שהרגולטור ילחץ על ההפרדה זה ייקח מספר שנים. לפחות שנתיים (מקרה הכי טוב) אם לא 5 שנים. העלויות במהלך השנים האלו יעלו בהדרגה עד להגעה של ה-15 מיליון שהחברה ציינה בדוחות. אבל במקרה כזה בוודאות של 100% כמעט החברה תעלה תעריפים ולכן המרווחים לא יפגעו בצורה חד חד ערכית. עלויות עסקת הסליקה של שב”א זניחות ביחס לעלות הסליקה הכללית ולכן אין פה מניעה לעלות מחיר בעשרות אחוזים לעסקה וסביר מאוד שבנק ישראל יתמוך בזה שכן חשוב לזכור ששב”א לא העלו מחירים כבר מספר שנים.
  2. במהלך השנים הקרובות כמות הפעולות תלך ותגדל וזה בנוסף להתאוששות במשק, שחיובית לפעילות החברה. לכן ברור שההכנסות יצמחו גם בלי קשר לעליית תעריפים ורווחיות החברה לא תהיה 19 מיליון בשום תרחיש.
  3. הרגולטורית מסיימת השנה את תפקידה. הסיכוי היחיד שלה להביא הישג בקדנציה שלה זה לא ללכת לתהליך ארוך בבית משפט אלא לנסות להגיע לפשרה כבר השנה!! זאת הסיבה לפי דעתי שהיא מנסה להאיץ תהליכים וזאת הפעם הראשונה שהיא מוכנה לדבר עם חברה על פשרה.
  4. שב”א מנסה לרכוש את מס”ב. לא יודע להגיד מה הסיכוי שזה יצליח מבחינה רגולטורית, אבל במקרה שזה מצליח החברה תהיה גוף תשלומים מוביל בישראל ששולט על עורק מרכזי. סביר שהחברה תוכל לקבל סוף סוף מכפיל מאוד גבוה, שכן אלו חברות שמשקיעים מאוד אוהבים.
  5. לעזיבות הבכירים אין קשר לתהליכים הרגולטוריים. אם יש חברה שזה לא צריך להשפיע עליה זאת שב”א. היועצת המשפטית הודיעה על עזיבה כבר באוקטובר אבל בגלל שזה לא תפקיד מהותי זה לא דווח, בכל מקרה החברה קרובה למינוי של יועץ משפטי חדש. לגבי עזיבה של משה אין לי תובנות חדשות רק הרגשה שהוא מחפש משהו רגוע יותר.

אני חושב שהסיכון הרגולטורי הוא יותר בראש של אנשי שוק ההון מאשר סיכון אמיתי.

מסופי EMV

כפי שהחברה הודיעה, ואפשר לקרוא בדוחותיה וגם להתרשם בחנויות שאנחנו מבקרים בהן, החברה מעבירה את המסופים שלה למסופי EMV. אלו מסופים מאובטחים יותר שמחייבים קוד סודי ואפשר לשלם בהם גם באמצאות הצמדת כרטיס וללא העברתו וגם יתאפשר תשלום בטלפון הנייד. העניין הוא שהחברה כבר כתבה בדוחות השנתיים שלה שיש לה 217 אלף מסופים מחוברים נכון לסוף שנת 2019. בנוסף החברה ציינה במפורש שבשביל להעביר עסקאות EMV יש צורך במכשיר פינפד במסוף שעליו החברה גובה 4 שקלים נוספים על עדכון וניהול התוכנה. אם נלך לאתר של שב”א נראה שבדצמבר 2020 כמות המסופים החכמים מסך המסופים הגיעה ל-69% בהשוואה ל-30% ביולי השנה. כלומר אם נגיע לאחוזי חדירה של 90% במהלך השנה הבאה (אלו היעדים של בנק ישראל) מדובר על הכנסות נוספות של כמעט 10 מיליון שקל לחברה. אני חושב שב-2020 ההכנסות מהפינפדים היו נמוכות גם בגלל שהחברה נתנה הנחה של 50% על כל הפינפדים במערכת וגם בגלל שהמעבר ל-EMV התחיל לטפוס תאוצה בחודשים האחרונים. לפי החישוב שלי, בשלושת הרבעונים הראשונים סך ההכנסות מהפינפדים היו סביב 1-1.5 מיליון בלבד ולכן מדובר בשיפור מאוד משמעותי בהכנסות וברווחיות החברה.

לנסות לחזות את 2021

אני לא רוצה לתת תחזיות יותר מדי אופטימיות ולכן אהיה שמרני בחישובים שלי. אני חושב שהתוספת של הפינפדים שווה לחברה תוספת הכנסות של 7 מיליון לפחות שהכול כמעט יורד לשורה התחתונה. בנוסף אני מצפה להתאוששות בכמות הפעולות והמשך גידול בפעולות חדשות שהחברה גובה עליהן יותר כסף כמו טוקניזציה. חדירת אפל פי ותשלום בטלפון חיובית מאוד לחברה ולכמות הפעולות. סביר מאוד לראות הכנסות של 92 מיליון שקל בשנה הקרובה לצד עליה מסוימת בהוצאות. לדעתי החברה תוכל להגיע לרווח נקי של 37 מיליון השנה ואני חושב שמגיע לחברה מכפיל 20 ויש לחברה מזומן עודף של 100 מיליון שקל ולכן אני לא רואה סיבה שהחברה לא תגיע לשווי שוק של לפחות 800-900 מיליון בשנה הקרובה או מחיר מניה של 21 שקל וגם אז אני חושב שהחברה תהיה זולה.

לסיכום

אני לא מכיר אף חברה בעולם שנמצאת בתחום החם של תשלומים שהולך לקבל רוח גבית חזקה ונסחרת פחות ממכפיל רווח של 50. במקרה של שב”א מקבלים את החברה במכפיל רווח 11 לשנת 2021 אחרי הפחתת המזומן העודף, לכן אני מאוד אופטימי לגבי החברה לשנה הקרובה.

#גילוי נאות לי באופן אישי ולקרן קפלר יש אחזקה בניירות המוזכרים בפוסט ואין לקחת את הדברים בתור המלצה

 

 

3 thoughts on “עדכון לגבי שב”א (שירותי בנק אוטומטיים)

  1. אריק

    הי מארק,
    ראשית, תודה רבה על העדכון.

    רשמת שאתה מצפה עליה בהכנסות מדברים כמו Apple Pay, אבל אלה שהולכים להשתמש בשירותים האלה הם אותם אנשים שמשתמשים באשראי גם ככה, לא?
    כלומר, לא מדובר פשוט בהעברת הכסף מצד לצד?

    תודה, אריק.

    Reply
    1. מרק Post author

      שאלה מצוינת. העניין הוא שאני חושב שעולם צועד להפחתה של שימוש במזומן. בנוסף מה שקורה בסין לדוגמה אנשים הולכים בלי ארנק ורק עם טלפון ואז גם עסקאות של 3-5 שקל יעשו באשראי.שבא גובה עמלה פר עסקה ולכן השינו צרכני הזה יהיה מאוד חיובי לחברה. זה שוק ענק של עסקאות בסכומים קטנים שעדיין נעשה במזומן ויעבור לתשלום בטלפון\אשראי. אני מאמין שהמזומן יצא לאט לאט מהשימוש גם בסכומים קטנים ואפל פי והנוחות שלו ישחקו תפקיד פה.

      Reply
  2. ירון

    שלום,
    פוסט מצוין שמעלה מספר נקודות מצוינות. מספר נקודות שאני אשמח להציג כאן, בתקווה שלא יתפרשו כביקורת, אלא מתוך כוונה לקיים דיון.

    1. רגולציה – כדאי לחדד כי אמנם מי שרודף אחרי שב”א(וככל הנראה כותרת יפה…) היא רשות התחרות. למזלה של שב”א, בנק ישראל לצידם ולא תומך בהפרדה מוחלטת. זו נקודה שהיא מאוד חשובה לדעתי והיא נקודת אור רגולטורית בסיפור הזה. דוגמא טובה שעולה לי בראש היא וולס פארגו בארה”ב: ה-DOJ, ה-OCC ומי לא קונסים את הבנקים אחת לכמה זמן כעניין שבשגרה, הפד היה זה שבאמת הצליח להעניש את וולס פארגו עם המגבלה על הנכסים. במילית אחרות, כל עוד בנק ישראל לצידם, אפשר להיות רגועים יותר בענייני רגולציה.

    2. ההפרדה ממס”ב – כאן הפוטנציאל לצרות וזה למה בנק ישראל לא תומך בהפרדה. אני מציע לכל אחד לחפש חבר של חבר שעובד או עבד בשב”א/מס”ב שיספר לכם עד כמה שההפרדה הזו בכלל אפשרית בלי לגרום נזק בדרך. לא שיקול קריטי כמובן בהשקעה זו כי מדובר יהיה בחבלי לידה בעיקר, אבל שווה להכיר.

    3. מבנה ההכנסות – חישוב מהיר מראה כי 217K(+\-) מסופים בתעריף של 19 ש”ח לחודש(15 רגיל + 4 פינפד) שווים ב – 50 מיל’ ש”ח בשנה. משמע, החלק העיקרי של ההכנסות של שב”א מגיע מזה שהעסק מחבר את המסוף לרשת. מה שמביא אותי לנק’ 4…

    4. בפוסט צוין כי חברות בתחום התשלומים זוכות למכפילים נדיבים מאוד כרגע, אבל אני לא בטוח שמדובר בהשוואה טובה. המועמדות העיקריות להשוואה V/MA פועלות כבר שנים רבות beyond the card ומתרחבות לתחומים נוספים כל הזמן. בשב”א עוד לא רואים את זה וחבל מאוד. טוקניזציה, כלים אנליטיים, מניעת הונאות – לא חסרים שירותים נוספים שהיא תוכל להציע. כרגע כמו שניתן לראות עיקר ההכנסות הן מחיבור מסופים והרשת הבסיסית ואין כאן באמת סיבה למכפיל מאוד גבוה.
    בנוסף, מבנה הבעלות של שב”א עדיין מביא לכך ש-40% ממנה מוחזק ע”י הבנקים, בניגוד ל-V/MA(הבנקים שמחים שיש להם כאן גרון לחנוק כשצריך ושקט מופתי בשאר הזמן לבעיית תיעוד התשלומים). קונסטלציה מוזרה שאני עדיין לא בטוח איך לעכל.

    אף על פי כן, אני מסכים שמדובר בעסק מעולה והשקעה מצוינת בעיקר לטווח הרחוק. אם לתמצת את תיזת ההשקעה למילה אחת – חפיר. החפיר כאן הוא גדול מאוד, אולי בין הטובים שאפשר למצוא. המקומות היחידים בעולם שהצליחו “להילחם” ב-V/MA עשו זאת באמצעות הממשלה – ע”י הקמת תשתית וסיבסוד חלק מההליך(UPI בהודו) או ע”י חסימה מוחלטת שלהן(סין).
    מעבר לכך, נושא הEMV והתשלום ללא מגע מגבירים את השימוש באשראי והאפליקציות(לא רק אפל פיי, שים לב כמה אפליקציות תשלומים הוציאו חברות האשראי לאחרונה) ולפי ההערות שניתן למצוא בשיחות הועידה האחרונות של V/MA מדובר בהרגל שצובר תאוצה די מהר ונשאר עם הצרכנים וכפי שצוין בתגובה כאן הוא גם בעיקר מתמודד עם טריטוריה שהיא בעייתית לחברות התשלומים(הרכישות בסכומים קטנים).

    Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *