Monthly Archives: פברואר 2015

חברת סופרקום

סופרקום  (SPCB)

במכתב הקודם  הבטחתי לדבר על חברה חדשה שבה בניתי פוזיציה. אז קבלו את:סופרקום

את חברת סופרקום הכיר לי חבר טוב, יולי פישקיס שעשה איתי כברת דרך ארוכה מאוד עוד מהלימודים בטכניון.

דיברתי בטלפון עם מנכ”ל חטיבת צפון-אמריקה של החברה אורדן טרבלסי לפני כמה שבועות. בעקבות השיחה השתכנעתי  סופית לבנות בחברה פוזיציה. וכעת הגיע הזמן להכיר את החברה לקוראי הבלוג.

לחברת סופרקום יש שלושה קווי מוצרים.

  1. Electronic ID [EID] –זוהי חטיבה שמספקת פתרונות מלאים למסמכים דיגיטליים (תעודות זהות,רישיונות נהיגה …) עבור מדינות. כרגע זו היא החטיבה שמניבה את מירב ההכנסות. האסטרטגיה של החברה היא להתמקד במדינות מתפתחות דוגמת טנזניה באפריקה ואקוודור בדרום אמריקה.

ב2014 החברה זכתה בחוזים חדשים על סך 60 מיליון דולר בתחום הEID. כאשר 47 מיליון דולר הם חוזים מלקוחות חדשים ו13 מיליון דולר חוזים למוצרים משלימים מלקוחות קיימים.

  1. פתרונות RFID –בעבר החברה מכרה רכיבים של RFID שהשתלבו במגוון מערכות. בערך לפני שנה החברה שינתה אסטרטגיה והחליטה לספק מערכות ללקוחות קצה. היתרון של המערכות הוא בצריכת חשמל נמוכה וחיי סוללה ארוכה.איפה יכולות להשתלב המערכות הללו? –למשל לבצע מעקב אחרי אסירים שיכולים להשאר במאסר בית עד למשפטם. הדור הקודם של המכשירים דרש שבצמיד של האסיר יהיה GPS שישלח אות שרת. הפעלת  GPS צורכת הרבה חשמל מהסוללה וטכנאי נדרש להגיע תקופות לבית הלקוח (האסיר). המוצר של סופרקום מתממשק לטלפון הנייד על ידי אפליקציה ייחודית ובעצם מנצל את הGPS של הטלפון לצורך ההתקשרות עם השרת.
  2. Mobile Payment– מדובר בטכנולוגיה שמאפשרת תשלום גם מטלפונים פשוטים ולא רק סמארטפונים. הטכנולוגיה מיועדת בעיקר למדינות שלאנשים שם אין חשבון בנק וצריכים לבצע תשלומים.

קצת נתונים פיננסים

שווי החברה הוא קצת מעל 110 מיליון דולר. החברה הולכת להרוויח ב2014 סביב ה9-10 מיליון דולר וב2015 הם הוציאו תחזית לרווח על בערך 16 מיליון דולר. כלומר כרגע החברה נסחרת במכפיל 7 על רווחי 2015.

כמובן שזה לא יהיה נכון לבסס ניתוח על בסיס מכפיל של שנה מסוימת שכן הרבה פעמים רווחי שנה מסוימת הם לא מייצגים. לשם דוגמה אפשר לקחת חברה ישראלית קוואליטאו –שכמה בלוגרים כתבו עד כמה החברה זולה כאשר החברה נסחרה במכפיל 2-3. כמובן שהמכפיל הזה לא היה מייצג בגלל ריבוי פרויקטים חדשים שחברה זכתה בהם ולכן חשוב להבין את מרכיב הרווח על מנת לבסס תזה מבוססת.

תמהיל ההכנסות של סופרקום

מה שאני אוהב בסופרקום הוא שהיא עובדת לפי מודל של Razor Blades. כלומר אחרי שהחברה מתקינה את המערכות שלה יש לה הכנסות חוזרות על סך 20-30% מסך החוזה, למשך שנים רבות על שירותים שהחברה מספקת. מה שעוד יותר יפה הוא שההכנסות הללו מגיעות בשולי רווח גבוהים במיוחד. בנוסף במהלך השיחה, אורדן ציין שאחרי ההתקנה של המערכות הממשלות תמיד צריכות תוספות משלימות ולכן מגיעות עוד הזמנות.

כמה סופקרום באמת שווה ?

קודם כל אין תשובה חד משמעית לשאלה זו. אני ניסיתי להעריך כמה סופרקום הולכת להרוויח במקרה שהיא לא זוכה בהזמנות חדשות או להסתכל על התסריט הפסימי. אז עד לתחילת 2014 היו לסופרקום הכנסות של 8 מיליון שברובם היו מלקוחות חוזרים. ב2014 החברה הוסיפה הזמנות חדשות על סך של 60 מיליון שאפשר להניח בוודאות סבירה שיניבו לה הכנסות חוזרות על סך של 15-20 מיליון בשנים הקרובות. לכן סך ההכנסות שיהיו לה מעבר ל2015 (אם החברה לא זוכה בחוזים חדשים) יהיו סביב ה25 מיליון דולר.צריך לזכור שהכנסות חוזרות מגיעות עם שולי רווח גבוהים ולכן החברה תוכל להרוויח סדר גודל של 10-12 מיליון דולר רווח נקי בשנים מעבר ל2015 בתסריט הפסימי.

בעצם אנו מקבלים חברה עם מכפיל 10 על ההכנסות החוזרות ולכן הDownSide הוא די מוגבל במקרה של סופרקום גם אם לא זוכים יותר בהזמנות חדשות בשנים הקרובות.

סיכום

מהחישוב למעלה קיבלנו חברה שנסחרת במכפיל 10 על רווחים חוזרים ונותנת לנו אופציה חינם לזכייה בחוזים חדשים בתחום הEID או להתפתחויות משמעותיות בשני תחומים אחרים. אני חושב שהאופציה של זכייה בחוזים חדשים לא שווה 0 ולכן התמחור של סופקום הוא שגוי. אחרי שהחברה התחילה לזכות בחוזים משמעותיים כמו שקרה ב2014 המומנטום הוא ברור והרבה יותר קל לחברה לגשת למכרזים חדשים. החברה נמצאת בשלבים אחרונים במספר מכרזים נכון להיום.

צריך לציין שבעלי עניין (חברת האחזקות של משפחת טרבלסי) מחזיקים מעל ל30% מהון המניות של החברה ולכן אין להם רצון אז לדלל את שאר בעלי המניות. כמו כן הם לא מכרו אף מניה על שאף הם עשו כבר מעל פי 10 על הכסף.

בשיחה איתי אורדן גם ציין שהוא חושב שהשוק לא נותן שום ערך לזכייה בחוזים חדשים. לפי דעתי (וממה שקראתי בתזות שורט על החברה שפורסמה בSeeking Alpha) המשקיעים לא מבינים את הדינמיקה של החברה. חברה כזו לא יכולה לזכות כל שני וחמישי בהזמנות חדשות שכן המכרזים נמשכים זמן ממושך (לפעמים שנים) אבל אפילו זכיה אחת משמעותית תשנה לגמרי את סופרקום וגם את מחיר המניה.

סיכונים

הסיכון הראשון הוא כמובן שחברה נכשלת מסיבה כלשהי בהתקנה של המערכת אצל הלקוח או שהלקוח לא מרוצה מהמערכת – ואז יש איבוד הכנסות וגם הכנסות חוזרות. לפי דעתי הסיכוי שזה יקרה לא גבוה שכן אני בטוח שהממשלות בדקו את החברה לעומק ולרוחב לפני שהחליטו להתקין את המערכות.

יש פריצת אבטחה במערכות של החברה – והלקוחות מחייבים את החברה לבצע את התיקונים על חשבונם-גם פה אני חושב שהסיכון לא גבוה.

צריך גם לזכור שרב הלקוחות של החברה מגיעים ממדינות מתפתחות ולכן תמיד יש אופציה להתדרדרות עסקית במדינות אלו אבל בגלל שמדובר בממשלות הסיכון לא מאוד גבוה.

אפשר לקרוא עוד על החברה בSeeking Alpha

תזת לונג – http://seekingalpha.com/article/2772195-supercoms-ceo-im-up-more-than-50x-and-still-not-selling

תזת שורט – http://seekingalpha.com/article/2847936-supercom-update-managements-troubling-history-of-misleading-statements-and-confusing-prs

 

הכותב אינו משכנע, מייעץ או משדל או כל פעולה אחרת העשויה להשפיע באופן כלשהו על מי מקוראי האתר לבצע פעולה כלשהי בניירות ערך כלשהם, בין אם מוזכרים באתר ובין אם לא
מטרת האתר הינה תיעוד אישי של רשמים ודיעות בנוגע לכל תחום, ובפרט השקעות, ולא לשמש כמקור מידע להשקעות או בתור ייעוץ השקעות. על כל קורא לבדוק בעצמו כל עובדה וכל מילה שנאמרה באתר יחד עם בעל מקצוע – עורך דין, רואה חשבון ויועץ השקעות
הדיונים באתר אינפורמטיביים ותו לא ומציגים אך ורק את דעתו של הכותב
יתכן מאוד שדיעות הכותב אינן אובייקטיביות והכותב מחזיק בפוזיציה (לונג או שורט) על המניה
יתכן שהמידע המוצג באתר שגוי, מוטעה, אינו שלם, אינו מקיף, חסר או מסתמך על מקורות לא אמינים. יש לקחת אותו בערבון מוגבל.

פופוליזם זול שוטף את כלי התקשורת בישראל

שלום לך,

הפעם הפוסט יעסוק בנושא מעט שונה. זה לא שנגמרו נושאים בהשקעות לדון בהם ,נהפוך הוא, למעשה בחודש האחרון עברתי על הרבה מאוד רעיונות חדשים. אחד הדברים הטובים שקרו מהקמת הבלוג זה שהכרתי מספר לא קטן של אנשים שאני יכול לשתף איתם רעיונות וכך יוצא שגם אם אני יותר עסוק עדיין יש מספיק רעיונות טובים לעבור עליהם. יש גם פוזיציה קטנה שבניתי בחברת הייטק ישראלית מתחום האבטחה –אני אשתדל לכתוב עליה בהמשך

אבל הנושא שהציק לי יותר מהכל בתקופה האחרונה הוא סיקור המצב של כלי התקשורת בישראל ובמיוחד של ynet..

גל פופוליזם שוטף את ישראל.

בחודשים האחרונים גל של פופוליזם זול שוטף את כלי התקשורת בישראל. כל יום הכותרת הראשית של ynet מדברת עד כמה המצב בישראל קשה, פיטורים של כמה עובדים במפעל זוטר תופסים כותרות של הפסד במלחמה, או מינימום  פיגוע המוני. מועמדים בבחירות מציגים מצגי בחירות שכל אחד יותר פופוליסטי ממשנהו והמשותף להם הוא הבטחות שאין מאחוריהן שום בסיס כלכלי. בהצהרות ההון שמציגים הפוליטיקאים הם מדגישים את המינוס בעובר שב לצורך הזדהות עם הציבור הרחב ששרוי במינוס תמידי ומחביאים את המיליונים בנכסים אחרים. להיות טייקון בישראל נהפך למוקצה, כל בעל ממון הוא גנב, וכל בעל דירה הוא פרזיט שחי על חשבון השוכר המסכן שלא יכול לקנות דירה בגלל יוקר המחייה.

שטיפת המוח של התקשורת עושה שירות נוראי לציבור הרחב בישראל. הציבור מבין מהכתבות שהוא לא אשם במצב הכלכלי הרעוע של משפחתו אלא האשמה נופלת על הממשלה. הדירות עלו ב100% בשנים האחרונות – הממשלה אשמה שהיא לא מפשירה מספיק קרקעות, החובות של משקי הבית גדלו במעל ל30% ב3 שנים –לא נורא ,הרי התקשורת אומרת שהכל יקר פה אז ניקח עוד הלוואה – גם ככה זה לא אשמתנו שאנו במינוס – הממשלה אשמה.

דור הפינוק אלופים בהאשמות -האם אפשר אחרת?

נחזור אחורה 25 שנה, השנה היא שנת 1990 והמשפחה שלי עולה לישראל מרוסיה. שני מהנדסים עם תואר שני אבל בלי ידיעת השפה. שום כלי תקשורת לא בא לסקר את העולים ולהדגיש את הקושי בקליטה, וכמובן שום מהדורת חדשות לא נפתחה עם הצרות של העולים החדשים. באותה תקופה כל עבודה התקבלה בברכה, לקנות ממתקים או חטיפים היה מותרות של פעם בשבוע במקרה הטוב.

אבי שעבר כבר את גיל ה50 וניהל מעל 100 איש בתור מנהל פרויקטים בתחום הבנין ברוסיה הלך לעבוד בקטיפת פרחים, מפעיל מכונה במפעל גומי או פועל בניין פשוט בסחיבת שקי בטון של 50 קילו.  לא שמעתי אותו בוכה או מתלונן –והרי לא באו כלי תקשורת בהמוניהם לראיין אותו ולא היה למי לבכות. שום יו”ר ועד שקרי כלשהו לא התייצב לימינו. המציאות הייתה די פשוטה להבנה –  הוא הבין שאם הוא לא ילך לעבוד בכל עבודה שימצא, המשפחה תרעב – והוא ידע לקחת אחריות ולא להאשים אחרים.

כאשר ההורים שלי קנו דירה הם נכנסו לחובות מאוד גדולים (גם פעם לא היה פשוט לקנות דירה). אבא שלי שאז כבר מצא עבודה בתור מהנדס בניין החליט שהוא לוקח עוד עבודה בלילה –בניקוי אולמות. וכך מצאנו את עצמנו כל לילה במשך שנתיים מנקים אולמות אירועים.

אני לא מספר את כל הסיפור האישי למעלה בשביל להתגאות בהורים שלי (למרות שיש על מה), אני מכיר הרבה משפחות אחרות שנהגו באותה צורה, פשוט מאוד מקומם אותי החוסר אחריות האישית של אנשים בימים אלו והרצון שמישהו אחר ישלם על הטעויות שלהם. לא יכול להיות שעובד בן 38 שפוטר ממפעל לא ימצא עבודה אחרת וילך לבכות בynet עד כמה המדינה אשמה במצב. כל זה בזמן שהקבלנים זועקים על מחסור חמור בעובדי בניין, למשל.

זה שאנשים לקחו משכנתאות מטורפות ומתקשים בהחזר –זו ממש לא אשמת כלל הציבור,הרי אף אחד לא כיוון אקדח לרקתם כאשר הם קיבלו את ההחלטה לחתום על העסקה.

האם להוריד לגמרי את האחריות מהממשלה וממקבלי ההחלטות?

על אף הכתוב למעלה ברור שהממשלות לדורותיהן נושאות בחלק מהאשמה, כל אחת מהן הייתה יכולה וצריכה לעשות יותר. לא יכול להיות שהפתרון היחיד שנגידת הבנק ואנשי האוצר מוציאים כל פעם זה העלאת מיסים, ברור שזה הכי קל אבל זה הורג את הצריכה, את הצמיחה ואת ההתפתחות. תוסיפו לזה מחירי נדל”ן דמיוניים ביחס לכוח הרווח של הציבור ותקבלו דרך סלולה למיתון.

מקבלי ההחלטות צריכים להתחיל לחשוב קצת מעבר לחודש חודשיים קדימה ולהתחיל להתעלם מהפופוליזם ששוטף את כלי התקשורת. עליהם להתחיל לחשוב ולבנות לטווח ארוך אחרת נראה את הסיפור הנפלא של כלכלת ישראל יורד לטמיון והמצב ביוון וספרד יראה לנו כמו חלום.